שפים
חנות
עגלת קניות
עגלת קניות

ההיסטוריה של הוניל

האגדה המסתורית אודות וניל טבעי ומי היו הראשונים להשתמש בתבלין נדיר זה. גילגוליו המרתקים של הוניל – פרי הסחלב האצילי בעל הטעם המכשף.
כיתוב ישן בלעז על וניל
המאה ה-15
שבט הטוטונאק
מקור השם וניל מספרדית מהמילה VAINILLA והיא עצמה נגזרת מלטינית מהמילה VAGINA שמשמעותה תרמיל/נרתיק. האזכור הראשון של וניל מתוארך לזה של השוקולד, במרכז אמריקה העתיקה, ומשוייך לבני שבט המאיה ובני האימפריה האצטקית. עם כל זאת, אף אחד מהם למעשה לא עסק בעצמו בגידול הוניל עקב אקלים לא מותאם. היו אלו בני שבט הטוטונאק אשר ישבו לחופי מפרץ מקסיקו הראשונים לעסוק בגידולו ואשר סחרו בתבלין הנחשק עם שכניהם האצטקים מצפון. עד היום קרוי הוניל בשפתם של בני הטוטונאק "קזאנאט" (XANAT) ומשמעות השם הוא פרח נסתר.
המאה ה-15
פסל אצטקי
המאה ה-15
כוכב הבוקר
האגדה מספרת שסחלב הוניל נוצר מדמה של הנסיכה הקרויה על שם כוכב הבוקר צקופונציזה. הנסיכה מצאה את מותה ביחד עם מאהבה, הנסיך זלאטן-אוקסגה. הנסיך חיזר אחריה שנים רבות, אך לחיזור זה התנגדו כוהני טונואקאיוהו ואלת הקציר. יום אחד הם נתפסו יחדיו וראשם נערף. באותו המקום בו מצאו את מותם, הנסיך הפך לעץ איתן וחזק, ומדמה של הנסיכה יצא סחלב הוניל העדין, בעל הפרחים הנדירים, אשר מחבק עד היום ברוך את אהוב ליבה.
המאה ה-15
קורטז
המאה ה-16
פרננדו קורטז דה מונרוי
הספרדים גילו את הוניל עם הגעתם במאה ה-16 ליבשת אמריקה. במקסיקו סיטי נפגשו לראשונה הקיסר האצטקי והכובש הספרדי הנודע "קורטז" אשר התקבל בנימוסים ע"י הקיסר במשקה שוקולד ייחודי המבושם בוניל. ההתייחסות הכתובה הראשונה הידועה לוניל מתוארכת לשנת 1552, אז חיברו קבוצת רופאים אצטקים את הספר הרפואי הראשון שנכתב ביבשת אמריקה. בספר זה הובאה ההפניה הראשונה לסחלב הוניל בעידן העולם החדש.
המאה ה-16
המאה ה- 17-18
וניל בורבון
הסחר הבינ"ל תפס תאוצה רק במאה ה-17 כאשר הוצג תבלין הוניל בפני מלכת אנגליה דאז, המלכה אליזבת הראשונה. במשך יותר ממאתים שנה שמרו מקסיקו ובני הטוטונאק על מונופול תפוקת הוניל העולמית. כל הנסיונות לגדל סחלב זה ולייצר ממנו וניל מחוץ למקום גידולו הטבעי נגמרו בכשלון. כשלון זה נבע באותה התקופה, מאי הידיעה שהמפתח להיווצרותם של התרמילים נעוץ בקיומה של דבורה מזן נדיר. הדבורה מצוייה עד היום אך ורק בחלק ארץ זה והיא אחראית על ההאבקה של סחלב הוניל. כל הניסיונות להרבותה (כולל בימינו) מחוץ למקסיקו, כשלו גם הם.

בסוף המאה ה-17 נוחל הוניל פופולריות רבה בצרפת ובמיוחד בארמונו של המלך לואי ה-14. המלך מחליט ברצינות לנסות ולהעתיק את הסחלב לאי קטן השוכן באוקיינוס ההודי, לא הרחק ממדגסקר. המלך קורא לאי הקטן "בורבון" על שם שושלת משפחתו. שושלת מלכים אצילית זו, ראשיתה במאה ה-12 והם מלכו ברחבי אירופה עד לאותה תקופה. הסחלב מסתגל במקומו החדש, אך תפוקת הפרי נוחלת כישלון.
המאה ה- 17-18
המאה ה-19
סר אדמונד אלביוס
רק בשנת 1841 עבד צעיר כבן 12 בשם אדמונד, יליד סנט-סוזאן, מוצא כמעט במקרה את הסיבה לכשלון התמידי בהפקת הפרי. יום אחד לאחר שהסתכסך עם אדוניו, מחליט העבד לרדת אל גינת האחוזה בה עבד ולבצע מעשה נקם. הגינה הייתה עמוסה באותה העת בצמחים אקזוטיים ונדירים ובכללם, סחלב הוניל. העבד מחליט "למעוך" את כל הפרחים שבגן כהבעה לכעסו. בדיעבד, הוא מגלה שפרח הסחלב הנדיר שמעך הפך לפרי הוניל הכל כך נחשק. הוא לא ידע שבלי כוונה ביצע את עבודתה של אותה הדבורה. ההאבקה הידנית שביצע גרמה להיווצרותו של הפרי. השמועה מתפשטת והאי הקטן הופך במהרה למעצמת הוניל החדשה באותה תקופה. כאות הוקרה על התגלית שמצא ניתן לו התואר "סר" ומתווסף לו השם "אלביוס". מקור השם אלביוס מלשון "אלבא" - לבן בספרדית המתאר את הפרח הלבן של סחלב הוניל.
המאה ה-19
המאה ה-20
מדגסקר
מתיישבי האי בורבון מעתיקים למדגסקר, 40 שנה לאחר מכן את גידולי הוניל עקב חוסר במקום על האי והרצון להגדיל את תפוקתם. פעולה זו עיצבה מחדש את מסחר הוניל בעולם כולו, למרות תחרויות מצד מדינות נוספות והפכה את מדגסקר למעצמת הוניל מס' 1 בעולם. מדגסקר אחראית על כ-80% מתפוקת הוניל העולמי כיום. "וניל בורבון מדגסקר" הוא על שמם של מתיישבי האי "בורבון". רק לזן וניל זה המופק במדגסקר ובאיים הסובבים אותו מותר וראוי להיקרא כך.
המאה ה-20