הסחר הבינ"ל תפס תאוצה רק במאה ה-17 כאשר הוצג תבלין הוניל בפני מלכת אנגליה דאז, המלכה אליזבת הראשונה. במשך יותר ממאתים שנה שמרו מקסיקו ובני הטוטונאק על מונופול תפוקת הוניל העולמית. כל הנסיונות לגדל סחלב זה ולייצר ממנו וניל מחוץ למקום גידולו הטבעי נגמרו בכשלון. כשלון זה נבע באותה התקופה, מאי הידיעה שהמפתח להיווצרותם של התרמילים נעוץ בקיומה של דבורה מזן נדיר. הדבורה מצוייה עד היום אך ורק בחלק ארץ זה והיא אחראית על ההאבקה של סחלב הוניל. כל הניסיונות להרבותה (כולל בימינו) מחוץ למקסיקו, כשלו גם הם.

בסוף המאה ה-17 נוחל הוניל פופולריות רבה בצרפת ובמיוחד בארמונו של המלך לואי ה-14. המלך מחליט ברצינות לנסות ולהעתיק את הסחלב לאי קטן השוכן באוקיינוס ההודי, לא הרחק ממדגסקר. המלך קורא לאי הקטן "בורבון" על שם שושלת משפחתו. שושלת מלכים אצילית זו, ראשיתה במאה ה-12 והם מלכו ברחבי אירופה עד לאותה תקופה. הסחלב מסתגל במקומו החדש, אך תפוקת הפרי נוחלת כישלון.